אָדָם יוֹצֵא בַּבֹּקֶר אוֹ בַּצָּהֳרַיִם
                                                               אוֹ בָּעֶרֶב
                                                               מִבֵּיתוֹ וְנֶעְלָם.

 

1.
מַה פֵּרוּשׁ נֶעֱלַם?                 

2.
לפעמים כשאני בבית ואני רוצה להרגיש לא-לבד, אני מדליק טלוויזיה. 

3.
לפעמים כשאני נמצא עם אנשים ואני רוצה להרגיש לא-לבד, אני קורא הודעות ישנות. אני גולל את היסטוריית השיחות בוואצאפ למעלה למעלה, ימים, חודשים, שנים אחורה. לכמה רגעים, אני מדובב את השיחה, ואפשר לשמוע. לכמה רגעים.

4.
וקורה שאני קורא הודעות ישנות ממישהי, מלפני שנתיים או יותר, ופתאום בדיוק באותו רגע היא כותבת הודעה.

5.
פעם התקשרתי הביתה ואח שלי ענה, ומיד אחר כך גם אמא שלי הרימה את השפופרת, ואף אחד לא הבין מי התקשר למי, הלו, סליחה, עם מי אני מדבר? זה אתה התקשרת עכשיו? בסוף שניהם ניתקו, ואני נשארתי עם הטלפון פתוח, בלי אף אחד על הקו.

6.
וַהֲרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ כָּאן נִמְצָא שָׁם.

7.
אבל לפעמים קורה רגע משונה הרבה יותר, שאני קורא הודעות ישנות ממישהי, מלפני שנתיים או יותר, ובאותו רגע היא לא כותבת הודעה. והיא לא כותבת הודעה בכלל והיא לא תכתוב, אבל אני ממשיך לגלול למעלה ולמעלה, והשיחה ממשיכה וממשיכה.

8.
לפני כמה חודשים טסתי במטוס עם שירות ווי-פי. ישבתי בין העננים והתכתבתי עם מי שנותרו בכדור הארץ. זו תחושה מוזרה להתכתב מהמטוס. כמו להתכתב מהחלל החיצון, כמו להתכתב מממד אחר, מתוך הזמן שהולך לאיבוד בהפרשי השעות. ואולי פעם הרגישו ככה עם שיחות טלפון לחו"ל, בכזו דיסאוריינטציה חזקה של תקשורת שלא מתיישרת עם המקום שבו הגוף נמצא, או אינו נמצא. כי השבילים הדיגיטליים ממשיכים להיווצר, וגם אחרי שכל השבילים האחרים נחסמים, הם לא נעלמים, הם לא הולכים בדרך כל בשר, הם מחזיקים מעמד גם כשאנחנו כבר לא.

9.
אֲבָל נֶעְלָם כִּפְשׁוּטוֹ נֶעְלָם.

10.
כשאני שוכח שם, או כתובת, או שעה של אירוע, יש לי שבריר שניה של דאגה שאני לא אדע לאן ללכת. אבל אז אני גולל אחורה בשיחה. ולפעמים השבריר הזה קופא וממשיך, ולא משנה כמה אגלול למעלה למעלה, לא אדע לאן ללכת.

11.
פֵּרוּשׁוֹ נוֹטֵשׁ, פֵּרוּשׁוֹ נָטוּשׁ
פֵּרוּשׁוֹ הָלַךְ לְכָל הָרוּחוֹת.

12.
מה יקרה אם אחייג עכשיו למספר הישן שלי? מי יענה לי? מישהו יענה לי?

13.
וְזֶה הַהֶסְבֵּר עַל דֶּרֶךְ הַטֶּבַע:
חשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם.
וְשֵׁם הַמָּקוֹם נִקְרָא עוֹלָם
עַל דֶּרֶךְ הַהֵעָלְמוּת.

14.
וזה ההסבר, על דרך הטבע, ואידך זיל גמור.